יום ראשון, 1 בינואר 2012

מרוב עצים לא רואים את היער


קודם כל, החלטתי לאחר זמן רב שלא כתבתי לחזור ולכתוב. הסיבה לכך היא בעיקר בגללכם הקוראים!
מאוד הופתעתי לראות תגובות חדשות ומרתקות במאמרים האחרונים שכתבתי ולכן גער בי החשק לחזור ולכתוב מאמר חדש. אז המאמר הזה כולו בזכותכם.

"מרוב עצים לא רואים את היער" - תרבות המוזיקה החדשה.
אני כבר לא מקשיב למוזיקה. זה לא שאני לא שומע מוזיקה, להפך, אני שומע יותר ויותר שעות של מוסיקה ככל שהזמן מתקדם אבל אני לא באמת מקשיב.
לצערי, רוב הזמן שאני שומע מוסיקה מלווה בעבודה, למידה, גלישה או כל פעולה אחרת. אני חושב שאם הייתי עושה סטטיסטיקה לעצמי הייתי מגלה שאחוז הזמן שהקשבתי למוזיקה בלי לעשות פעולה נוספת היה כנראה נמוך מ-5%. אני גם דיי בטוח שרובכם הייתם מגלים אותו הדבר.

מה שאני בעצם מנסה להגיד הוא שלאחרונה אני מגלה שמאוד קשה לי להיפתח לסגנונות חדשים של מוזיקה וליוצרים חדשים. למרות שאני שומע כל כך הרבה, אני כבר כמעט ולא מרגיש את התחושה המיוחדת הזאת של וואוווו איזה שיר!

מה שכן, בשבת האחרונה הורדתי את האוסף הנפלא של "עונג שבת" לשירים הנבחרים של שנת 2011 ואחרי כל כך הרבה זמן ישבתי והקשבתי למוזיקה.
נחשו מה, התרגשתי משיר! איזה חוויה נהדרת...

אם במקרה אתם סקרנים איזה שיר ריגש אותי אז מדובר על Alex Turner - Glass in a park. למי שלא יודע אלכס טרנר הוא הסולן של ארקטיק מונקיז.




לסיכום, משהו שאני מאחל לעצמי לשנה החדשה זה להאזין יותר למוסיקה. מאחל לכולכם את אותו הדבר. שיהיה שנה חדשה ונפלאה!