יום ראשון, 19 באפריל 2009

ברזילאית בעברית - ארץ טרופית יפה


אני בן אדם שאוהב מוזיקה אחרת. אני אוהב מעמקי נשמתי בלוז, ואני אוהב לשמוע מוזיקה קלאסית ואני אוהב לשמוע(וגם לרקוד) סמבה ובוסה נובה. וזה התחיל בעיקר בתחילת שנה שעברה שטיילתי בברזיל ונחשפתי בצורה מוחשית למוזיקה המדהימה הזאת.

המוזיקה הזאת פשוט חודרת לך עמוק לתוך הנשמה ועושה לך טוב. והמדהים הוא שהברזילאים, כמה שהם עניים וחסרי כל, פשוט נראים לך האנשים הכי מאושרים בעולם כשהם מניעים את גופם למשמע הסמבה.
המסיבות סמבה של הברזילאים זוהי תופעה מדהימה! לא עוד דיי.גיי שמתקלט לך על הבמה, אלא קבוצה של 10 נגנים(לפחות) שמטרתם פשוטה ביותר והיא לעשות שמח! וכך זה עובד, כל האנשים רוקדים בלהט ובחשק רב אחד עם השני לצד מנגינות הסמבה המופלאות.

החלטתי לקחת את הגירסה הישראלית לסמבה ולהשוות אותה למקור מברזיל.
אני חייב להתחיל בכך שאני אציין שאין בכוונתי להוריד כלל מהערכתי הרבה והמופלאה לאומנים כמו מתי כספי, יהודית רביץ והחברים הנוספים המופלאים שמנגנים ושרים בדיסק הזה, אבל למרות זאת אני חושב שמסקנה שהסקתי מהאזנה לדיסק הזה הוא שמוזיקה ברזילאית צריכה להיות בפורטוגזית כנראה. אין מה לעשות שהמבטא היפה והנעים של השפה הזאת משרה במוזיקה גוון מיוחד ועסיסי במיוחד לצלילי המנגינות הנפלאות של הסמבה. שזה משהו שלצערנו לא בורכנו בו בשפה העברית.

אני אתן לכם דוגמה למה שאני מתכוון. בחרתי פה את אחד השירים היפים בדיסק - אושר.
אתם מוזמנים להאזין לו, ולאחר מכן, לקטע המקורי של ויניסיוס דה מוראייס שמנוגן על ידי קארלוס ז'ובים.




כפי שאתם רואים, ז'ובים אפילו בלי להקת הליווי אלא לבד עם הגיטרה לעומת חבורת המופלאים הישראלית נשמע הרבה יותר עמוק ומרשים. ושוב חשוב לי להדגיש שזה לא בכלל חוסר היכולת חס וחלילה של המוזיקה הישראלית אלא מכיוון שאי אפשר לקחת מוזיקה ברזילאית ולעשות אותה בעברית בדיוק כמו שכדורגל ישראלי לא יראה לעולם כמו כדורגל ברזילאי.

שיר נוסף, שהיה ללא ספק ללהיט המרכזי של התקליט ועד היום נחשב לשיר פופולרי ביותר הוא ארץ טרופית יפה, על שם הדיסק עצמו.
אני חייב לציין, שהשיר הזה למרות היותו שיר סמבה, הוא אינו מאופיין בייחודיות ובסגנון המוזיקלי של הסמבה. כלומר, הוא מורכב מאקורדים פשוטים וממקצב בסיסי של שירי פופ כיום, לעומת רוב שירי הסמבה שיודעים כמורכבים ומעניינים יותר מבחינה מוזיקלית. לכן, אני משער שזהו שיר שקל יותר להפוך ללהיט לעומת שאר שירי הסמבה המצויים.

אני אתן לכם להבחין פה בעצמכם גם בשוני של להיט נוסף המוכר לרבים מידי מתי כספי: סמבה לשניים.


לטעמי, אין מה לעשות, הייחודיות של המוזיקה קשורה בצורה ישירה ומוחלטת לאופיה המדהימה של השפה הפורטוגזית.

לסיכום, אני חייב לציין שאני נהניתי מהדיסק בסך הכל, ויצאו ממנו גם קלסיקות ישראליות שיישארו לדורי דורות במוזיקה הישראלית למרות העובדה שבוודאי רבים לא מודעים לכך שמקורם במוזיקה הברזילאית. אבל מה שכן, אם ארצה לשמוע את מתי כספי או יהודית רביץ אין ספק שזה יהיה דיסק אחר ממגוון הדיסקים הנהדרים שיש להם ולא ארץ טרופית יפה. ובמקביל, כשארצה לשמוע סמבה או בוסה נובה, אין ספק שאפנה לאחד הדיסקים הנפלאים ממגוון הגדולים של המוזיקה הברזילאית.

מקווה שנהניתם.

8 תגובות:

  1. כל הכבוד על הפוסט!
    זה יפה איך שגם סבמבה וגם בלוז באו מלמטה, כלומר מהצד העובד/עני/קשה יום, אבל בתרבויות שונות יצר מוסיקה עצובה ורגשנית, ובשניה שמחה וריקודית.

    השבמחק
  2. ד"א זה אותו סיפור בדיוק עם המוזיקה היוונית. כל התרגומים של שירים יווניים לעברית יכולים לצאת נחמד, אבל בשניה ששומעים את המקור כבר אי אפשר לחזור לשמוע הקאבר... וכך גם האופרה תישמע הכי טוב באיטלקית וכשמנסים לתרגם אותה לאנגלית זה יוצא די אנמי. מוזיקת עם בנויה על היופי שבכל שפה וזו הסיבה שהתרגומים האלה לעולם לא יעבדו.

    השבמחק
  3. פוסט איכותי מאד אני אישית חושבת שהשילוב בין בלוז וסמבה מרתק ממש (-:

    השבמחק
  4. מאמר יפה ואיכותי

    השבמחק
  5. בתגובה לנדב רק אומר שזמרים ישראלים לא באמת שרים ביוונית. כלומר - אולי בשפה זה יוונית אבל הם לא מבינים מילה. הם שרים פונטית. מבחינתם זה יכול להיות צ'כית או מנדרינית. לכן אין את הנשמה שיש בזמר היווני וזה לא מתרגם כמו שצריך לעברית.

    השבמחק
  6. פוסט מאוד מעניין.
    עשית לי חשק לשמוע מוסיקה מברזיל!
    ואכן אתה צודק - אין ספק שסמבה נישמעת יותרטוב בפורטוגזית

    השבמחק