יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

זמן מלחמה... ואולי שלום?

אכן ימים קשים.
קמתי הבוקר למראות הקשות שעברו על תושבי הדרום ובעיקר על תושבי קריית מלאכי אשר ספגו את המכה הקשה מכל ואיבדה 3 אזרחים יקרים מפגיעה ישירה בבית המגורים של המשפחה.
ישר הבנתי שאנחנו לקראת מלחמה נוספת ויחד עם השלמת העובדה המדאיגה כך גם התחיל לעלות אצלי הלחץ לקראת מה שקרב ובא.

אבל אז הגיעה המוסיקה ויחד איתה השלווה. לאחר התנתקות קלה והאזנה למוסיקה רגועה ונעימה מהאוסף הפרטי(במקרה זה החלטתי ללכת על מדלן פירו כחוויה מתקנת לאחר ההופעה הנוראית שלה לטעמי ביום ראשון ברידינג 3).


פתאום נפלה בי ההבנה שמוסיקה היא הפתרון!
הבנתי שמוסיקה זה הנשק הסודי שגורם לשלום. אומנם קודם כל שלום פנימי ביני ובין עצמי אבל אולי בשלב מתקדם יותר הוא יעשה גם שלום ביני ובין חברי הקרובים ובעתיד המעט רחוק יותר גם בין שכנינו הערבים?
מה בעצם עשו חבורת ג'ון לנון וחבריו בשנות ה-60? נלחמו בעזרת המוסיקה במלחמה למען השלום. החבורה הזאת הצליחה לעשות שלום בינה לבין חבריה ואני חושב שכוחם לא היה רחוק מלגרום להפסקת המלחמה.

לאחר קריאה מעמיקה גיליתי פרט נוסף ומעניין.
בזמן מלחמת העולם השנייה, הרדיו החל להיות כלי ההפצה המרכזי בעולם למוסיקה.
בשנת 1940 כבר היו למעל 90% מהבתים בארה"ב מקלט רדיו ומעל 16 מיליון בתים בגרמניה.

פרט מדהים שיצא לי לגלות הוא שהשיר הפופולרי ביותר שנוגן ברדיו בגרמניה ובאנגליה היה שיר תעמולה גרמני שהפך ללהיט גדול בשתי המדינות העויינות. העובדה הזאת מביאה אותי לנקודה למחשבה. איך ייתכן ששיר גרמני הפך ללהיט כה גדול דווקא באנגליה היריבה הגדולה של הגרמנים בזמן המלחמה. האם דבר זה מעיד על כך שאפשר לנתק את המוסיקה מהמלחמה?
אני חושב שזאת שאלה שכל אחד צריך להתעמק בה בעצמו.



לסיכום אומר, שאני מחזק את תושבי הדרום ואם יהיה צורך אני בין הראשונים שכנראה יקפצו למילואים ואלך לכל פעילות על מנת לפעול על מנת להגן על תושבינו ועל השקט בארצנו.
אך אם האהבה של כולנו כבני אדם למוסיקה תוכל לעזור בצורה כזאת או אחרת על מנת לגשר על הפערים ולמצוא שפה משותפת, בואו ננצל זאת קודם כל על מנת לעשות שלום בית בינינו לבין עצמנו ואח"כ אולי גם שלום עם שכנינו.

מאחל לכולנו ימים שלווים ושקטים.


תגובה 1: