יום ראשון, 15 בפברואר 2009

המוזיקה בעידן בעידן האינטרנט

אחד הדברים שמניעים את עולם המוזיקה כיום בצורה מובהקת הוא עולם האינטרנט והמדיה.


רק לקראת סוף שנות ה90 נכנס לחיי היום יום שלנו המושג אינטרנט ורק איפשהו במרכז העשור האחרון שילב האינטרנט את עולם המדיה הדיגיטלית.

ילדים בשנות העשרה לחייהם לא מכירים חיים אחרים מהורדת שירים בקבצי mp3 והעברה מהירה לאייפוד וללכת לבית הספר ולהשמיע לחברים דרך הרמקולים הניידים את השירים בהפסקות. הורים שיספרו לילדיהם שבזמנם לשמוע מוזיקה היה להאזין לפטפון ששולם במיטב כספנו בזמנו, או להקשיב לשידורי הרדיו מהטרנזיסטור שסבא הוריש לנו ישמע כמין אגדה לילדים של היום.(ולא לדבר על העניין שרוב הילדים כנראה לא ידעו מה זה טרנזיסטור).


במילה אחת אני יכולה לחתום את טענותיי לגבי השינוי שחל במהלך שנים אלו – פשטות.

היום כשאתה מחפש שיר מסוים או להקה מסוימת, אתה ניגש לאינטרנט, שואל באחד מיני הפורומים הרבים שמתעסקים במוזיקה, ניגש לחיפושים בגוגל, בודק באתרים של להקות או דפי המייספיס שלהם וכו וכו... תהליך זה יכול לקחת לך בין דקה לשעה תלוי במיומנות שלך באינטרנט.


בעבר, על מנת להשיג תוצאות זהות היה צורך בללכת לארכיון הרלוונטי ביותר(תחנת רדיו, חנות תקליטים...) ולבקש עזרה מאחד הנציגים שם ולקוות שהם יוכלו לעזור.

כמו שגם אמרתי – פשטות זה שם המשחק.


אני אקח אתכם למקום קצת אחר – רשתות חברתיות.

יש שיטענו שהם רק מהווים עול על החברה ועל התרבות של ימינו, ואני אסכים אבל לא בפה מלא.

מי שמשתמש ברשת חברתית כגון facebook או myspace בצורה יעילה ונבונה, מסוגל להגיע לקשרים והרחבת אופקים בעולמו שלו בצורות שבעבר לא הייתם חולמים.


אני יכול להעיד על עצמי שכיום אני פועל עם קבוצה של אנשים שלא הכרתי אחד מהם מימי להקמה של עמותה לקידום מוזיקת הבלוז בישראל. לפני כחודש לא הכרתי אף אחד משם, כיום יש לי כבר יותר מ-30 חברים שאני בקשר איתם, רובם בזכות הפייסבוק. בין אנשים אלה ישנם בעלי מועדוני הופעות בארץ, אומנים, אמרגנים, אנשי תרבות וחובבי בלוז שהם לא בהכרח מתעשיית המוזיקה. אני כבר יכול להעיד שארגנו פגישה ש-12 מתוך כלל האנשים שציינתי(30 במספר) הגיעו לפגישה ושיתפו ומשתפים גם היום פעולה במיזם.


נתתי דוגמה אחת וקטנה מכלל האפשרויות שניתן להשתמש ברשתות החברתיות בתבונה וחוכמה על מנת לקדם צרכים אישיים או מקצועיים. תארו לעצמכם איפה הן הגבולות אם ניתן לעשות את מה שעשיתי בחודש על מנת לקדם קבוצה לקידום הבלוז שכוללת הקמת קבוצה, מפגש חבריה ועדכונים שוטפים על הנעשה באמצעות הקבוצה ברשת.


אני מאמין שבעזרת מעט הכוונה וקצת חשיבה מעמיקה של כל אחד ואחד, הפתרון להצלחה(בכל תחום ולאו בהכרח בתחום המוזיקה) נמצא אי שם באחד הדלתות שבמסדרון. רק צריך לדעת לשאול בקבלה לאיזה חדר ללכת.

אני אישית מאוד נהנה לראות היום להקות\אומנים שמנצלים ביעילות את עולם האינטרנט לקידום ולפרסום בדרכים קונבנציונליות. כמובן שברגע שנכנסים לעולם הזה צריך לדעת להשים את הגבול בין הטרדה ליחצנות לגיטימית מכיוון שברגע שאתה עובר את הרף הזה, רבים מהאנשים שתגיע אליהם ישללו אותך ברגע ואיבדת מעריץ פוטנציאלי או סתם מישהו שעלול להשתכנע ולהגיע להופעה הקרובה או להקשיב לכם בדף ה myspace שלכם.

אני אישית עוסק ועובד בעולם הזה של המדיה הדיגיטלית וזה עסק שמשנה לשנה מתגלגל ומתרחב לעסק גדול ויותר ומצמצם פערים מעידן האנאלוגי של רכישת דיסקים בחנויות התקליטים. למרות שזה תחום העיסוק שלי, אני עדיין מעריץ נלהב של תקליטים ודיסקים ואני ממשיך בלקנות תקליטים שמוצאים חן בעיני וכך אני ממשיך גם לכם. באופן אישי, לראות את מדף הדיסקים שלי מתמלא במוזיקה שעושה לי טוב על הנשמה משמח אותי הרבה יותר מלראות את התיקייה "מוזיקה" צוברת עוד 12 שירים לאוסף.


אשמח לענות ולעזור לכל אחד שמעוניין להיכנס לעולם הזה ולא יודע בדיוק היכן להתחיל או שקצת חושש מכיוון שלא נחשף עדיין בצורה נכונה.


תגובה 1:

  1. כל תקופה והדברים הייחודיים שבה והקסם שבה. אני אישית לא מתחברת לקדמה הטכנולוגית שיש היום,אומנם הומצאו דברים מופלאים ומתקדמים בשנים האחרונות, אך החברה נעשתה בעיניי פחות מתקשרת עם הסביבה, אין תקשורת אישית בין בני האדם. מה שכן המוסיקה משובחת גם היום כמו פעם.

    השבמחק