במדור 7 ימים של ידיעות אחרונות פורסם בסוף שבוע שעבר כתבה מאת אילת נגב על ספרו החדש של מלקולם גלדוול, רב המכר OUTLIERS: THE STORY OF SUCCESS.לפי הכתבה, מתאר מלקולם מחקרים על המצליחים הגדולים בעולם בכל תחום ותחום ממוצרט והחיפושיות עד ביל גייטס.
לעומת מחקרים רבים שנערכו בעבר, המטרה של מלקולם הייתה לגלות מה בעצם ייחד את הקבוצה הזאת מאנשים רבים ואחרים שהיו יכולים להצליח בדיוק כמותם.
רבים יטענו שמדובר על כשרון טבעי אך המחקר בספרו מגלה דברים אחרים לגמרי.
מלקולם עבר על מחקר מהאקדמיה למוזיקה בברלין שבו חילקו את תלמידי הכיתה ל-3 קבוצות לפי רמת הפוטנציאל שלהם. קבוצה ראשונה של כוכבים, קבוצה שנייה של "טובים", וקבוצה של החלשים שבוודאי יהפכו למורים למוזיקה.
במחקר נשאלה השאלה: "כמה שעות ניגנו?".
"כולם החלנו לנגן סביב גיל 5. בשנים הראשונות כולם התאמנו פחות או יותר שעתיים-שלוש בשבוע. בגיל שמונה החלו לצוץ ההבדלים האמיתיים: התלמידים שנעשו לבסוף הכנרים הטובים בכיתתם התאמנו שש שעות בשבוע בגיל תשע שמונה שעות בשבוע בגיל 12, 16 שעות בשבוע בגיל 14 ועד 30 שעות ויותר בסיום לימודיהם. עד גיל 20, הכנרים המצטיינים כבר הספיקו לצבור כעשרת אלפים שעות נגינה. לעומתם אלה שהוגדרו רק "טובים" ניגנו 8,000 שעות."
נראה לי שאתם מבינים לאן הסיפור הזה הולך.
בכתבה מתואר גם סיפור הצלחתם הגדול של החיפושיות, שאני משוכנע שרבים לא ידעו שהם התחילו כלהקה שניגנה בקביעות במועדון חשפנות בהמבורג שבגרמניה במשך שנה וחצי. סה"כ 270 הופעות בתקופה הזאת.
לאחר התפרקות הלהקה סיפר לנון: "בהמבורג היינו חייבים להופיע 8 שעות רצופות, אז באמת היינו חייבים להמציא שיטה חדשה".
עד התפרסמות הלהקה, צברו הביטלס 1,200 הופעות חיות!
סיפורו ממשיך להצלחתו של ביל גייטס שעזב את בית הספר ונרשם לבית ספר פרטי שבו לראשונה נחשף למחשב בשנות ה-70. הוא וחברו הטוב היו עובדים על המחשב מחוץ לשעות הלמידה 8 שעות ביממה במשך שנים. כאשר נשר מהרווארד כבר תכנת 7 שנים במחשב וצבר מעל 10,000 שעות של תכנות.
לסיכום, על פי דעתו הסופר האמריקאי עלה על דרך המלך להצלחה, ואולי זה משהו שצריך לגרום לכולנו לחשוב באמת איך מגיעים למטרות שאנחנו מציבים לעצמנו בכל תחום ותחום.
אז יאללה, הולכים להתאמן!
הציטוטים מהכתבה נלקחו ממדור 7 ימים של ידיעות אחרונות.
לעומת מחקרים רבים שנערכו בעבר, המטרה של מלקולם הייתה לגלות מה בעצם ייחד את הקבוצה הזאת מאנשים רבים ואחרים שהיו יכולים להצליח בדיוק כמותם.
רבים יטענו שמדובר על כשרון טבעי אך המחקר בספרו מגלה דברים אחרים לגמרי.
מלקולם עבר על מחקר מהאקדמיה למוזיקה בברלין שבו חילקו את תלמידי הכיתה ל-3 קבוצות לפי רמת הפוטנציאל שלהם. קבוצה ראשונה של כוכבים, קבוצה שנייה של "טובים", וקבוצה של החלשים שבוודאי יהפכו למורים למוזיקה.
במחקר נשאלה השאלה: "כמה שעות ניגנו?".
"כולם החלנו לנגן סביב גיל 5. בשנים הראשונות כולם התאמנו פחות או יותר שעתיים-שלוש בשבוע. בגיל שמונה החלו לצוץ ההבדלים האמיתיים: התלמידים שנעשו לבסוף הכנרים הטובים בכיתתם התאמנו שש שעות בשבוע בגיל תשע שמונה שעות בשבוע בגיל 12, 16 שעות בשבוע בגיל 14 ועד 30 שעות ויותר בסיום לימודיהם. עד גיל 20, הכנרים המצטיינים כבר הספיקו לצבור כעשרת אלפים שעות נגינה. לעומתם אלה שהוגדרו רק "טובים" ניגנו 8,000 שעות."
נראה לי שאתם מבינים לאן הסיפור הזה הולך.
בכתבה מתואר גם סיפור הצלחתם הגדול של החיפושיות, שאני משוכנע שרבים לא ידעו שהם התחילו כלהקה שניגנה בקביעות במועדון חשפנות בהמבורג שבגרמניה במשך שנה וחצי. סה"כ 270 הופעות בתקופה הזאת.
לאחר התפרקות הלהקה סיפר לנון: "בהמבורג היינו חייבים להופיע 8 שעות רצופות, אז באמת היינו חייבים להמציא שיטה חדשה".
עד התפרסמות הלהקה, צברו הביטלס 1,200 הופעות חיות!
סיפורו ממשיך להצלחתו של ביל גייטס שעזב את בית הספר ונרשם לבית ספר פרטי שבו לראשונה נחשף למחשב בשנות ה-70. הוא וחברו הטוב היו עובדים על המחשב מחוץ לשעות הלמידה 8 שעות ביממה במשך שנים. כאשר נשר מהרווארד כבר תכנת 7 שנים במחשב וצבר מעל 10,000 שעות של תכנות.
לסיכום, על פי דעתו הסופר האמריקאי עלה על דרך המלך להצלחה, ואולי זה משהו שצריך לגרום לכולנו לחשוב באמת איך מגיעים למטרות שאנחנו מציבים לעצמנו בכל תחום ותחום.
אז יאללה, הולכים להתאמן!
הציטוטים מהכתבה נלקחו ממדור 7 ימים של ידיעות אחרונות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה